לשון הרע בישראל

חוק איסור לשון הרע, שנחקק במקור ב-1965, עבר בשנת 2026 את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בתולדותיו. המחוקק הישראלי נאלץ להתמודד עם מציאות שבה הגבול בין הבעת דעה לבין הרס מוניטין היטשטש לחלוטין במרחב הווירטואלי, ועם התופעה הגוברת של "תביעות השתקה" (SLAPP).

מאמר זה סוקר את השינויים המרכזיים בחוק ואת הסטנדרטים החדשים שקבעו בתי המשפט.

1. עדכון סכומי הפיצויים ללא הוכחת נזק

אחד השינויים המורגשים ביותר בשנת 2026 הוא הצמדת סכומי הפיצויים ללא הוכחת נזק למדד חדש המבחין בין מפרסם פרטי לבין "מפיץ משמעותי".

• כפל פיצוי בגין "כוונה לפגוע": הסכום המקסימלי לפיצוי ללא הוכחת נזק עודכן לסך של כ-100,000 ש"ח, ובמקרים של כוונה מוכחת לפגוע, הסכום עשוי להגיע ל-200,000 ש"ח.
• הבחנה בין פלטפורמות: בתי המשפט נוקטים כיום בגישה מחמירה יותר כלפי פרסומים ויראליים לעומת אמירות בפורומים סגורים ומצומצמים.

2. המלחמה בתביעות השתקה (Anti-SLAPP)

במסגרת התיקון לחוק מ-2025-2026, הוכנס מנגנון המאפשר לבית המשפט לסלק על הסף תביעות שנועדו להשתיק ביקורת ציבורית לגיטימית.

• נטל ההוכחה המוקדם: אם הנתבע מוכיח כי התביעה הוגשה נגדו על רקע עניין ציבורי ומטרתה העיקרית היא הרתעה ולא פיצוי על נזק אמיתי, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת התביעה כבר בשלבים הראשונים.
• הוצאות לדוגמה: תובעים שיגישו תביעות סרק במטרה להשתיק עיתונאים או פעילים חברתיים, צפויים כיום לפסיקת הוצאות משפט גבוהות במיוחד לטובת הנתבע ולטובת אוצר המדינה.

3. "אחריות שיתוף" (Shares) וסימון לייקים

אחת הסוגיות הבוערות שהוסדרה בשנת 2026 היא שאלת האחריות על שיתוף (Share) של תוכן פוגעני.

• השיתוף כפרסום: החוק קובע כיום כי שיתוף תוכן המהווה לשון הרע ייחשב כ"פרסום" לכל דבר, אולם לבית המשפט שיקול דעת להפחית בפיצוי אם המשתף לא הוסיף הערה פוגענית משלו.
• לייק (Like): בניגוד לעבר, הנטייה כיום היא שלא לראות בלייק בלבד משום לשון הרע, אלא אם הוכח שהלייק נועד לקדם באופן אקטיבי ומניפולטיבי את הפרסום (למשל באמצעות בוטים).

4. הגנות חדשות בעידן ה-AI והדיפ-פייק

עם כניסת טכנולוגיות ה-Deepfake, החוק עודכן כדי להגן על נפגעים שדמותם או קולם זויפו בצורה משמיצה.

• אחריות הפלטפורמה: בשנת 2026, רשתות חברתיות מחויבות להסיר תוכן מזויף (AI-generated) המהווה לשון הרע תוך 24 שעות מרגע הדיווח, אחרת ייחשבו כמי שפרסמו את לשון הרע בעצמן.
• הגנת "אמת בפרסום" ב-AI: לא ניתן לטעון להגנת "אמת דיברתי" בפרסום המבוסס על תמונה או סרטון מזויפים, גם אם המידע הטקסטואלי המלווה אליהם נכון בחלקו.

5. השוואת הגנות: 2020 מול 2026

סיכום ומסקנות

השינויים בחוק איסור לשון הרע בשנת 2026 משקפים ניסיון לאזן בין שתי זכויות יסוד: הזכות לשם טוב מול חופש הביטוי. בעוד שהחוק הפך נוקשה יותר כלפי מפיצי פייק ניוז ותכני דיפ-פייק, הוא מעניק הגנה משמעותית יותר למי שמשמיע ביקורת לגיטימית ומוצא עצמו תחת מתקפה משפטית דורסנית.

עצה משפטית ל-2026: לפני שאתם לוחצים על "Share" בפוסט ויראלי משמיץ, זכרו שהמסך אינו מסתור. האחריות על המילה הכתובה במרחב הדיגיטלי כיום היא כבדת משקל יותר מאי פעם.

המאמר מספק סקירה משפטית כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. במקרה של פגיעה בלשון הרע או הגשת תביעה, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום.