אנו מספקים את הקשת המלאה של שירותי הליטיגציה במקרה של פירוד או גירושין – הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבני, ובערכאות המשפטיות הגבוהות; אנו דוגלים בגישה הוליסטית, ולוקחים בחשבון הן את ההיבטים האישיים והן את ההיבטים העסקיים המעורבים.
אנו מספקים שירותים בכל תחומי דיני המשפחה הנוספים, לרבות סכסוכי ירושה מורכבים, ענייני אפוטרופסות, תביעות הגירה וחטיפות ילדים, עריכת הסכמי ממון והסכמי גירושין, וייצוג בסכסוכים בנוגע להם, ועוד, כמו גם שירותי גישור בתחום דיני המשפחה והירושה.
דיני המשפחה הם אולי התחום הרגיש והיצרי ביותר במערכת המשפט. בישראל, תחום זה אינו מוסדר בחוק אזרחי אחיד ושלם, אלא מבוסס על "פיצול סמכויות" בין בתי הדין הדתיים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. מבנה זה יוצר דינמיקה משפטית ייחודית המכונה לעיתים קרובות "מרוץ הסמכויות".
בישראל, ענייני נישואין וגירושין נשלטים על ידי הדין האישי של הצדדים (הדין הדתי). עבור יהודים, מדובר בדין תורה כפי שהוא מיושם בבתי הדין הרבניים.
נישואין וגירושין: הסמכות הבלעדית לדון בעצם הגירושין או הנישואין של יהודים מסורה לבית הדין הרבני.
שאר ענייני המשפחה: נושאים כמו חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, יכולים להידון בבית המשפט לענייני משפחה (דין אזרחי) או בבית הדין הדתי, בהתאם למי שהגיש את התביעה ראשון.
מאחר שקיים הבדל בגישה המשפטית בין הערכאה הדתית לאזרחית, נוצר מרוץ: הצד שמגיש ראשון את תביעתו לערכאה מסוימת, קונה לה את הסמכות לדון בתיק.
כדי "לרכוש" סמכות בבית הדין הרבני בנושאי רכוש, על מגיש התביעה לבצע "כריכה" – כלומר, לכרוך את התביעה הרכושית יחד עם תביעת הגירושין ולהוכיח כי הכריכה נעשתה בתום לב ובכנות.
בעבר, שלטה בפסיקה "חזקת השיתוף" (שיתוף מלא בנכסים שנצברו). כיום, החוק המרכזי הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:
הסדר איזון משאבים: החוק קובע כי עם פקיעת הנישואין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג (למעט נכסים שהיו להם לפני הנישואין, ירושות או מתנות).
הסכם ממון: בני זוג רשאים להתנות על הוראות החוק באמצעות הסכם בכתב המאושר על ידי ערכאה שיפוטית. זהו הכלי היעיל ביותר למניעת סכסוכים עתידיים.
בכל הנוגע לילדים, העיקרון המנחה היחיד בבתי המשפט ובבתי הדין הוא "עקרון טובת הילד".
אחריות הורית ומשמורת: בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בגישת בתי המשפט, המעדיפים "אחריות הורית משותפת" על פני ההגדרה הישנה של "משמורן בלעדי".
מזונות ילדים: בעקבות פסיקה פורצת דרך של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), חלו שינויים דרמטיים בחלוקת הנטל הכלכלי. במקרים של משמורת משותפת ורמות השתכרות דומות, הנטל לתשלום מזונות ילדים מעל גיל 6 יחולק בין ההורים באופן שוויוני יותר, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
החל משנת 2016, נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לפי חוק זה, צדדים המעוניינים להתגרש אינם יכולים להגיש תביעה מיד, אלא עליהם להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך".
הצדדים מחויבים להגיע לפגישות ביחידה לסיוע (עובדים סוציאליים ומשפטנים) כדי לנסות להגיע להסכמות בדרכי שלום לפני הפנייה למלחמה משפטית בבית המשפט.
דיני המשפחה בישראל נמצאים בתנועה מתמדת. המגמה המודרנית שואפת לשוויון בין המינים, הגברת האחריות ההורית המשותפת וצמצום הלהבות באמצעות הליכי גישור. יחד עם זאת, קיומן של שתי מערכות שיפוט מקבילות מחייב כל אדם העומד בפני הליכים כאלו לפעול בתבונה, באסטרטגיה ובליווי משפטי צמוד.
הערה: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד. דיני משפחה הם תלויי נסיבות אישיות באופן מובהק, ואין להסתמך על האמור ללא ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין לענייני משפחה.
לבירור שירותים נוספים ולכל שאלה ניתן לפנות אלינו
