לפניי תביעה כספית על סך 9,315,380 ₪.
א. רקע כללי
1. התובע מנהל עסקים שונים ומחזיק ברישיון ליתן הלוואות בהתאם לאישור משרד האוצר (נספח א' לתצהירו). הנתבע אף הוא איש עסקים המשקיע בתחומים שונים, לרבות באמצעות חברות ציבוריות. הצדדים ניהלו מאז שנת 2016 קשרים עסקיים וחבריים.
2. ביום 15.6.17 חתמו התובע והנתבע על מסמך שכותרתו "תנאים מיוחדים לשטר משכון" (נספח ה' לתצהיר התובע; להלן – הסכם המשכון), לפיו שעבד הנתבע לטובת התובע את זכויותיו לקבלת כספים בסך 3,500,000 ₪ לערך מחברת ביונד טיים החזקות בע"מ (להלן – ביונד). בהתאם, נרשם משכון ביום 22.6.17 ברשם המשכונות (נספח ה' לתצהיר התובע).
הרקע להסכם המשכון מופיע ב"הואיל" הראשון לו, לפיו "הממשכן (הנתבע – י.ש.) חייב לבעל המשכון סך של 5,000,000 ₪…".
3. אין חולק כי הנתבע לא שילם לתובע סכום כלשהו מכוח הסכם המשכון ומכאן התביעה דנא. אלא שגרסאות הצדדים באשר לרקע להסכם המשכון ומטרתו חלוקות באופן מהותי, כפי שיפורט להלן.
ב. טענות התובע
4. לגרסת התובע, להסכם המשכון קדם הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים ביום 10.8.16 (נספח ג' לתצהירהתובע; להלן – הסכם ההלוואה). על פיו, התובע הלווה לנתבע סך 3,500,000 ₪, בשני סכומים, אשר הועברו טרם נחתם הסכם ההלוואה – סך של 1,000,000 ₪ ביום 15.2.16 וסך של 2,500…